איך משחקים שם-קוד?
שם-קוד הוא משחק מילים לשתי קבוצות, שבו כל קבוצה מנסה לזהות את כל "הסוכנים" שלה על פי רמזים של מילה אחת שנותן הקפטן שלה — בלי לגעת בסוכן של הקבוצה השנייה, ובעיקר בלי לגעת במתנקש.
מטרת המשחק
המטרה היא להיות הקבוצה הראשונה שמנחשת נכון את כל כרטיסי הסוכנים שלה. יש רק דרך אחת להפסיד באופן מיידי: לגעת בכרטיס המתנקש.
הכנה
פורסים 25 כרטיסי מילים בגריד של 5 על 5, בסדר אקראי בכל משחק. מתחלקים לשתי קבוצות, אדומה וכחולה, וכל קבוצה בוחרת קפטן אחד; שאר השחקנים הם המרגלים. הקפטנים (ורק הם) מקבלים כרטיס-מפתח קטן שמראה, לפי המיקום בגריד, אילו מילים שייכות לקבוצה האדומה, אילו לכחולה, אילו הן "אזרחים" ניטרליים, ואיזו אחת מהן היא המתנקש. הקבוצה שמתחילה מקבלת 9 מילים לנחש, הקבוצה השנייה 8 — כדי לפצות על יתרון הבכורה.
מה עושים בתור?
בכל תור, הקפטן של הקבוצה התורנית אומר בקול רם מילה אחת בלבד ומספר — למשל "חיה, 2" — כדי לרמוז על כמה מהכרטיסים ששייכים לקבוצה שלו. המרגלים מצביעים על כרטיסים בגריד לפי מה שהם חושבים שהקפטן התכוון אליו, וכל הצבעה נחשפת מיד: אם היא שייכת לקבוצה הנכונה, אפשר להמשיך לנחש; אם היא שייכת לקבוצה היריבה, לאזרח ניטרלי, או (הכי גרוע) למתנקש, התור נגמר על המקום. מותר לנחש עד מספר הרמז ועוד ניחוש אחד נוסף (למשל אחרי "חיה, 2" עד 3 ניחושים בסך הכול), אבל גם אפשר להפסיק מרצון בכל רגע אחרי ניחוש נכון.
איך מקבלים נקודות?
אין ניקוד מצטבר — המשחק הוא מירוץ, לא תחרות על נקודות. כל כרטיס נכון שנחשף "נסגר" לטובת הקבוצה שניחשה אותו, וכל השאלה היא איזו קבוצה חושפת ראשונה את כל הכרטיסים שלה.
איך המשחק נגמר?
המשחק נגמר באחת משתי דרכים: קבוצה חושפת את כל כרטיסי הסוכנים שלה ומנצחת מיד, או שמישהו — מכל אחת מהקבוצות — מצביע בטעות על כרטיס המתנקש, ואז הקבוצה שטעתה מפסידה על המקום, בלי קשר לכמה כרטיסים היא כבר חשפה קודם לכן.
טעות נפוצה
הטעות הנפוצה ביותר אצל קפטנים היא לתת רמז שקושר, בלי כוונה, גם למילה שקרובה למתנקש — רמז "חכם" שמסתכן במתנקש שווה פחות מרמז בטוח וצנוע יותר. אצל המרגלים, הטעות השכיחה היא להמשיך לנחש יותר מדי אחרי ניחוש נכון אחד, מתוך רצון "לנצל את כל המכסה" — לפעמים עדיף לעצור בזמן במקום לסכן ניחוש נוסף שפחות בטוחים בו.
שאלות נפוצות
כמה שחקנים צריך בשביל שם-קוד?
המינימום הטכני הוא 4 (שני שחקנים בכל קבוצה: קפטן ומרגל אחד), אבל המשחק מרגיש הכי טוב עם 6-8 שחקנים, שנותנים לכל קפטן כמה מרגלים לשמוע איך הם חושבים ולהתאים את הרמז הבא בהתאם.
מה עושים אם מספר השחקנים אי-זוגי?
אין פתרון "רשמי" — הפתרון הנפוץ הוא שקבוצה אחת גדולה יותר מהשנייה, או שמישהו מצטרף כמרגל נוסף לקבוצה החסרה. חלוקה לא זוגית לא שוברת את החוקים, היא רק פחות מאוזנת.
האם המילים על הכרטיסים משתנות בין משחק למשחק?
הקופסה מגיעה עם מאגר קבוע וגדול של כרטיסי מילים, אבל בכל משחק נבחר מתוכו צירוף אקראי של 25 כרטיסים ומונח בסדר אקראי — כך שבפועל כמעט אף משחק לא נראה זהה לקודם.
אפשר לתת רמז שהוא מילה שכבר מופיעה על אחד הכרטיסים בגריד?
לא — הרמז חייב להיות מילה שלא מופיעה כרגע על אף אחד מכרטיסי המילים על השולחן (וגם לא חלק ממנה), בדיוק כדי שהמרגלים ינחשו לפי המשמעות ולא לפי דמיון באיות.