דיספשן: רצח בהונג קונג

משחק חברתי של הסקה ובלוף לארבעה עד שנים-עשר שחקנים, שבו צוות חוקרים מנסה לפענח רצח - אבל אחד החוקרים הוא הרוצח בעצמו. לכל שחקן פרוסים על השולחן ארבעה קלפי "כלי רצח" וארבעה קלפי "ראיה", והרוצח בוחר בסתר, בתחילת המשחק, קלף אחד מכל סוג מבין הקלפים שלו עצמו. המנגנון שמייחד את המשחק הוא תפקיד החוקר הפורנזי: שחקן אחד יודע מי הרוצח ומה בחר, אבל אסור לו לדבר. במקום זאת הוא מסמן רמזים בעזרת אריחי סצנה - "סיבת המוות", "מקום הפשע", "מזג האוויר" ואפשרויות דומות - שעל כל אחד מהם הוא מניח סמן על תיאור אחד מתוך כמה. שאר החוקרים דנים בקול, מנסים לקשר את הרמזים לקלפים שמונחים מול כל שחקן, והרוצח משתתף בדיון כאילו הוא אחד מהם ומנסה להטות אותו הרחק מהקלפים שלו. בכל אחד משלושת הסיבובים החוקר הפורנזי מוסיף אריח רמז חדש, וכל שחקן רשאי פעם אחת בלבד במהלך המשחק להצביע על שילוב מדויק של כלי וראיה - ניחוש נכון מנצח את המשחק, וניחוש שגוי שורף את ההזדמנות של אותו שחקן. דיספשן: רצח בהונג קונג, של המעצב טובי הו, יצא ב-2014 והפך למשחק ההסקה החברתי המבוקש ביותר בקהילה בזכות שילוב יוצא דופן: הדיון הפתוח והשקרים של משחקי "איש זאב", אבל עם שכבת חידה אמיתית של רמזים שאפשר לפרש בכמה דרכים. הוא מתאים במיוחד לערבים עם קבוצה גדולה, מתחיל תוך דקות וכל סבב מסתיים בתוך כעשרים דקות, ומומלץ לגילאי 14 ומעלה בשל הנושא הפלילי.