סקיג׳ו

סקיג׳ו הוא משחק קלפים שהפך תוך שנים בודדות לאחד ממשחקי המשפחה הפופולריים ביותר באירופה, ומטרתו פשוטה להסביר ומתעתעת לשלוט בה: לסיים את המשחק עם כמה שפחות נקודות. כל שחקן מקבל שנים עשר קלפים ומסדר אותם בגריד של שלוש שורות וארבע עמודות, כשכולם הפוכים כלפי מטה. בתחילת המשחק כל שחקן חושף שני קלפים לבחירתו, וכבר בשלב הזה מתחילה ההחלטה הראשונה - האם לשחק על מספרים גבוהים או להמר על גריד עם הרבה שליליים. בכל תור שחקן בוחר בין שני מהלכים: לשלוף קלף חדש מהחפיסה או לקחת את הקלף הגלוי בערימת הפסולת. את הקלף שנלקח אפשר להחליף באחד הקלפים בגריד האישי - הקלף המוחלף נחשף לכולם והישן מונח בערימת הפסולת - או, אם נשלף קלף מהחפיסה ואינו רצוי, פשוט לזרוק אותו ולחשוף במקום זאת קלף סמוי אחד מהגריד. ברגע שעמודה שלמה נחשפת ומכילה שלושה קלפים בעלי אותו מספר, העמודה כולה מוסרת מהלוח ואינה נספרת בניקוד - תמריץ חזק לחפש התאמות ולא רק להיפטר ממספרים גבוהים. הסיבוב מסתיים ברגע שאחד השחקנים חושף את כל שנים עשר הקלפים שלו - כל שאר השחקנים מקבלים עוד תור אחרון, ואם מי מהם מסיים עם ניקוד נמוך יותר ממי שסיים ראשון, ניקוד הסיבוב של מי שסיים ראשון מוכפל כעונש. משחקים כמה סיבובים ברצף, עד ששחקן כלשהו חוצה סף מוסכם מראש של נקודות, ואז מכריזים על השחקן עם סך הנקודות הנמוך ביותר כמנצח. הכללים נלמדים תוך דקות, אבל הצורך להעריך כל הזמן מחדש אם כדאי לפתוח קלף מוכר או להמר על השלוף הבא הוא שהופך כל סיבוב למתח קטן ומשעשע.