המחתרת: אבאלון

משחק זהויות סמויות לחמישה עד עשרה שחקנים, על ממלכתו של המלך ארתור: רוב השחקנים הם משרתיו הנאמנים של ארתור, אבל בין השחקנים מסתתרים גם משרתיו של מורדרד, שמטרתם להכשיל את המשימות של הצד הטוב מבלי להיחשף. בכל סיבוב מנהיג מציע צוות לצאת למשימה, כל השחקנים מצביעים בגלוי אם לאשר את ההרכב, ומי שיצא למשימה מחליט בסתר אם להצליח או להכשיל אותה. שלוש משימות מוצלחות - הטובים ניצחו; שלוש כישלונות, או חמישה הרכבים שנדחו ברצף - הרעים ניצחו. אבאלון לוקח את המנגנון של המשחק המקורי, המחתרת, ומוסיף לו את השכבה שהפכה אותו למועדף על רוב השחקנים: תפקידים מיוחדים. מרלין יודע מי הרעים - אבל אם הוא ירמוז על כך בגלוי, המתנקש של הצד הרע יזהה אותו בסוף המשחק וימחק את הניצחון של הטובים בפעולה אחת. לכן מרלין צריך להוביל את הדיון בעדינות בלי להסגיר את עצמו, והרעים צריכים לחפש את מי ש"יודע יותר מדי". תפקידים נוספים כמו פרסיבל, מורגנה, מורדרד ואוברון מאפשרים לכוונן את רמת המידע של כל צד ולהתאים את הקושי לגודל הקבוצה ולניסיון שלה. אבאלון, של המעצב דון אסקרידג׳, יצא ב-2012 בהוצאת Indie Boards and Cards, ומדורג בקביעות כאחד ממשחקי המסיבה וההסקה החברתית המומלצים ביותר באתר BoardGameGeek - ובניגוד למשחקי "איש זאב" ודומיהם, אף אחד לא מודח במהלך המשחק וכולם משתתפים עד הסוף. משחק אחד נמשך כחצי שעה, אין צורך במנחה, ומספיק להסביר את החוקים פעם אחת כדי לשחק שוב ושוב באותו ערב.