סגראדה

משחק קוביות שקט ומהמם לעין, שבו בונים חלון ויטראז' אישי מתוך קוביות צבעוניות בלי לשבור אף אחד מכללי הסידור. בתחילת כל סיבוב מטילים את כל קוביות המשחק יחד לשקית ושופכים אותן החוצה – הצבע והמספר על כל קוביה הם המשאב שסביבו סובב הכול. בתורו, כל שחקן בוחר קוביה אחת מהמאגר המשותף ומניח אותה בחלון האישי שלו, שהוא רשת של תאים עם הגבלות: לרוב אסור להניח קוביה ליד קוביה מאותו צבע או מאותו מספר, והקוביה הראשונה חייבת להיצמד לשוליים. לכל שחקן יש כרטיס יעד צבע פרטי שמעניק נקודות על פי כמות הקוביות מצבע מסוים, וכולם חולקים כמה כרטיסי יעד גוון גלויים שמתגמלים דפוסים של מספרים עולים או קבוצות זהות. כרטיסי כלים מיוחדים מאפשרים לעקוף כלל אחד בתשלום אסימון תמיכה, ומי שנשארו לו אסימונים בסוף המשחק מקבל עליהם נקודות בונוס – אבל כל תא ריק בחלון מוריד נקודה. סגראדה מצליח להיות גם משחק אסטרטגי הדוק לחישוב וגם חפץ נוי שמזמין תמונה כשמסיימים – קשה למצוא משחק אחר שבו הלוח האישי של כל שחקן הופך ליצירת אמנות משלו עד סוף הפרטיה.