פרודו

משחק קוביות של בלוף טהור, שמקורו במסורת דרום אמריקאית עתיקה - כל שחקן מטיל בסתר מתחת לכוסית משלו, ובלי לראות אף קובייה של אף אחד אחר צריך להעריך נכון כמה קוביות מסוג מסוים מסתתרות סביב השולחן. בתחילת המשחק כל שחקן מקבל חמש קוביות וכוסית. כל השחקנים מטילים בו-זמנית ומסתירים את התוצאה מתחת לכוסית שלהם, כך שכל אחד רואה רק את הקוביות שלו. בתורו, כל שחקן חייב להכריז הכרזה - כמות מינימלית של קוביות מערך מסוים (למשל "יש לפחות שמונה שלשות") שלטענתו קיימת בסך כל הקוביות שעל השולחן, של כל השחקנים יחד. ההכרזה הבאה חייבת להיות גבוהה יותר מהקודמת - או בכמות הקוביות, או בערך שלהן. הספרה 1 היא "פרודו" והיא פרא: כל קובייה שמראה 1 נחשבת לכל ערך שהוכרז עליו, מה שהופך הכרזות על אחדות לחזקות במיוחד אך גם מצמצם אותן למחצית מהכמות בהכרזה חוקית. במקום להעלות את ההכרזה, שחקן יכול לקרוא "דודו" ולערער על ההכרזה הקודמת - ואז כל השחקנים חושפים את הקוביות שלהם וסופרים בפועל. אם ההכרזה התבררה כנכונה או שמרנית מדי, מי שערער מפסיד קובייה אחת; אם ההכרזה הייתה שקרית, מי שהכריז אותה מפסיד קובייה. שחקן שנשארה לו קובייה אחת בלבד משחק סיבוב מיוחד שנקרא "פליפיקו", שבו אין קוביות פרא וההכרזות יכולות לעלות רק בכמות ולא בערך. שחקנים שמאבדים את כל הקוביות שלהם יוצאים מהמשחק, עד שנשאר שחקן אחד בלבד - המנצח. פרודו לא דורש שום אסטרטגיה מורכבת, רק עצבים חזקים ויכולת לשקר בפרצוף רציני - כל הכרזה היא הימור על מה שאתם לא יכולים לראות, וכל ערעור הוא הימור על כך שהיריב שלכם בדיוק עכשיו מגזים.